אחיה ראב”ד

צעירים ממוצא איראני שחיים בבריטניה האזינו לעדויות ניצולים וסיפרו בתורם על ילדותם ועל החינוך לשנאת ישראל. “אין לנו ממש דרך להשפיע על הדעות בממשל באיראן אבל אנחנו יכולים להעביר את הסיפורים ששמענו כאן הלאה”, אמרו

15 צעירים ממוצא איראני שחיים בבריטניה נפגשו אתמול (יום ג’) בחיפה עםניצולי שואה ושמעו מהם לראשונה בחייהם עדויות על החיים במחנות הריכוז והגטאות.

הצעירים, חברי כנסיית האור, נולדו ברובם כמוסלמים והתנצרו לאחר שעברו לאנגליה. לרבים מהם עדיין יש בני משפחה שחיים באיראן. לדבריהם, המפגש עם הניצולים במוסד “יד עזר לחבר” היה אחד מרגעי השיא בביקור בן השבועיים שערכו בישראל.

שושנה קולמר בת ה-92 נשלחה בגיל 21 לאושוויץ. היא הציגה לצעירים את המספר שמקועקע על זרועה וסיפרה להם על החיים במחנה, על בני המשפחה שנספו ועל הטלטולים שעברה בין המחנות עד סוף המלחמה. “גם כשהיה לי טיפוס ומחלות אחרות, לא העזתי ללכת ולראות רופא כי זה היה הסוף, היו הורגים אותי”, סיפרה.

ראש הקבוצה, דריוש זריאן, כרע ברך לפני קולמר ואמר כי “זו פריבילגיה וכבוד גדול בשבילנו לשמוע על החיים שלך. קשה לקבל ולהבין את מה שעבר עלייך ועל שאר האנשים שחוו את השואה. אולי רק אלוהים יכול”. לדבריו, בתור ילד הוא חונך לשנאת ישראל. “אני מחמאדאן שבדרום איראן. כל בוקר היה נפתח בבית הספר בקריאות ‘מוות לישראל’. רק שנים אחר כך כשהפכתי לנוצרי דתי הבנתי שמדובר בארצם של אברהם יצחק ויעקב. אני מאוד שמח שהגענו לכאן ושמענו את הדברים”.

אסתי ליבר הייתה בת 5 כשהגרמנים שרפו את ביתה ורצחו את הוריה. במשך שנתיים וחצי הסתתרה ביער ובמהלך המפגש ביקשה להעביר מסר לנשיא איראן מכחיש השואה. “הייתי רוצה שאחמדינג’אד יסתכל לי בעיניים ויגיד לי בפרצוף שזה לא קרה. לי, שלא הייתה ילדות. שכל מה שנשאר לי מאבא הוא קבר ביער”.

שרה, שחיה באנגליה כבר קרוב ל-20 שנה, הייתה ילדה כשעזבה את איראן והודתה כי היא חשה בושה לשמוע את הכחשת השואה האמורה.

“תמיד ידעתי שהדברים באמת קרו, אבל זה עדיין היה מזעזע לשמוע באופן אישי כל כך על האלימות שגורמים בני האדם. הייתי בשוק כששמעתי שאחמדינג’אד מכחיש את השואה. הייתי נבוכה מהבורות ומתוסכלת. אין לנו ממש דרך להשפיע על הדעות בממשל באיראן אבל אנחנו יכולים להעביר את הסיפורים ששמענו כאן הלאה”.

שמעון סבג, מייסד המוסד המארח “יד עזר לחבר”, העיד כי מדובר באחד המפגשים המרגשים שחווה ב-20 שנותיו במקום. “זה מפגש מחוץ לקופסה. יש משמעות עליונה לכך שיוצאי איראן יספרו את הסיפור ויפיצו אותו. זה עורר סיפוק רב לראות את הדיאלוג הפורה בין הצעירים לניצולים. הרי החשש הגדול שלהם הוא שיום אחד יפסיקו לספר את הסיפורים שלהם. כאן הייתה להם הזדמנות לספר את הסיפור ולדאוג שיעבור הלאה למקום שבו חיים ופועלים מכחישי שואה”.

שמי מיכה, אחיה של נעמי וולובסקי, גיסו של מארק ביאנו ז”ל .

חייהם של נעמי אחותי, מארק ביאנו בעלה ועוד 21 קורבנות נקטעו ברגע אחד, בפיגוע טרור ארור בשנת 2003 שקטע והרס משפחות שלמות, ילדים, נשים, אבות, סבים וסבתות.

נעמי ומארק ביאנו נישאו בשנת 2001, צעירים מוכשרים ומבטיחים – זוג מקסים חם אנושי ומלא בשמחת חיים. אנשי משפחה למופת, אנשים שתמיד היה נעים בחברתם,  מהחיוך, מהאופטימיות. כאלה שהיית רוצה להיות לצידם ולספוג מאישיותם וקיסמם האישי כזוג, ומכל אחד לחוד.

מארק היה סטודנט לתואר שני בתקשורת ובמקביל הגשים את חלומו להיות עיתונאי ועבד ככתב טלוויזיה המוניציפלי  של הצפון במערכת “חדשות היום” המקומי של הוט (מתב כבלים דאז)  –  ”משקיען ובעל מסור”, סיפרו במערכת.
בשלוש השנים האחרונות הפכו פניו וקולו לחלק בלתי נפרד ממסך הטלוויזיה בצפון במהדורות הערב.
בין כתבותיו הרבות, סיקר וקידם בחיפה מצוקות חברתיות ביניהם את תחילת דרכה של עמותת יד עזר לחבר.

נעמי וולובסקי אחותי היקרה, למדה מינהל עסקים ובמקביל עבדה באותה תקופה במכללת תילתן והייתה אחראית על תחום האינטרנט וגרפיקה ממוחשבת.
לנעמי הייתה אישיות ויופי פנימי וחיצוני יוצאי דופן, חוש הומור שלא יכלו להשאיר איש אדיש לנוכחותה – כל מי שהכיר אותה אהב אותה והתרשם מאישיותה הססגונית, האסרטיבית ועם זאת שופעת הרוך ושימחת החיים יוצאי דופן. מעולם לא התלוננה ורק ידעה לתמוך ולחזק את כל מי שהכירה, בניהם אותי – זכיתי לאחות יוצאת דופן וחיוכה המקסים ועיניה התכולות הגדולות והבוהקות עומדות לנגד עיני כל יום מחדש כאילו היא עדין עומדת לצידי, ממש כאן ועכשיו.

הייתה אהובה על תלמידיה במכללת תילתן, חבריה הרבים ומשפחתה.

מגיל קטן נעמי הייתה הילדה היפה בכיתה, המקובלת  אך גם זו שתמכה בחלשים, ועמדה לצידם בנחישות, זו רק תכונה אחת מיני רבות שהערצתי בה – טוב הלב, הרכות והחיוך המקסים והנדיב לכל הסובבים ללא דופי.

נעמי הכירה את מארק עוד מתקופת שירותה הצבאי והקשר המיוחד נרקם ביניהם ממבט ראשון – התחתנו בגיל צעיר, עשו הכל יחד ועד כמה שזה טראגי, הם גם מתו יחדיו מחובקים זה בזרועות זה.

נעמי נישאה למארק כשהייתה רק בת 24. השניים יצאו לירח דבש ממושך בארצות-הברית ובאיים הקאריביים. ביום חמישי בתחילת אוקטובר 2003, מארק הגיש בפעם האחרונה מבזק חדשות. בשבת בצהריים קטע הפיגוע הנורא את תוכניותיהם של מארק ונעמי – שניהם נרצחו זה לצד זו.
דקות ספורות לאחר הפיגוע ניסו מפיקי המהדורה לאתר אותו – מארק היה בד”כ מסקר אירועים מסוג זה שבאותה תקופה היכו בנו תכופות. כאשר אנשי המערכת לא הצליחו לאתרו, הגיעו לאזור האירוע והופתעו למצוא את רכבו חונה באזור הזירה והניחו שהקדים אותם. אבל הוכו בתדהמה כאשר גילו שהוא ונעמי היו בין הקורבנות.

עמותת יד עזר לחבר פתחה באותה תקופה את בית הילד שמטרתו הייתה לתת מענה מהיר יעיל לכל בעיות הרווחה של התלמידים באזור חיפה – חוגי העשרה, עזרה בשעורי הבית וארוחה חמה, מסגרת חמה ומחבקת.

לאחר מותם שמעון סבג החליט לקרוא לאגף בית הילד שהוקם ממש באותו זמן על שמם –  לזכרם והנצחתם של שני צעירים שעשו למען הקהילה והנזקקים.

למרות שהכרתי את פועלו של מארק בנושאים חברתיים רבים דרך אותם כתבות בטלוויזיה ומסיפוריו, לא הכרתי את עמותת יד עזר לחבר  שהייתה אז בתחילת פעילותה, וגם על תרומתה של נעמי שסייעה בדרכה למען העמותה.

לאחר הפיגוע הנורא, התוודעתי, אני ומשפחתי לאין ספור סיפורים מרגשים שזרמו לביתנו על נעמי ומארק, ביניהם פעילותם בעמותת יד עזר.

זכור לי במיוחד מפגש שערך שמעון בעמותה  - טקס שמאד ריגש אותי בו הוטבע שלט בבית הילד להנצחת שמם ושלא אוכל לשכוח לעולם ובו גם התוודעתי לשמעון ולעמותת יד עזר.

מספר שנים לאחר מכן החלטתי להמשיך את דרכם ותרומתם של נעמי ומארק למען עמותת יד עזר, ויצרתי קשר עם שמעון סבג.  הצעתי לשמעון לקחת את אתר יד עזר קדימה, להקימו מחדש ובכך לקדם את עניני העמותה וגם להנציח את זכרם של נעמי ומארק באתר. שמעון מאד התרגש כשפגש אותי ומאז ועד היום יש ביננו קשר חם.

כבוד רב נפל בחלקי על הזכות לתרום למען העמותה ולעמוד כאן ולהביע דברים מרגשים אלה למען שני אנשים שכל כך יקרים לליבי, ועל ההזדמנות להעניק מלגת לימודים על שמם של נעמי ומארק היקרים לצעירים בתחילת דרכם – מילגה שתעזור בלימודיהם ועתידם”.

מיכה וולובסקי

חלוקת מלגות לסטודנטים

ח”כ שאול מופז בירך את שמעון סבג על היוזמה ואת הסטודנטים בהמשך דרכם.

סגן ראש עיריית חיפה, מר שי אבוחצירא בירך את פעילות עמותת יד עזר לחבר, את שמעון סבג ואת הסטודנטים שהבטיחו להתנדב ולעזור לניצולי שואה ובכלל לשכבות החלשות בישראל.

רועי סבג, יו”ר צעירי כרמל יתאם בין הסטודנטים שיגעו להתנדב ובין מקומות התנדבות השונים. סטודנטים שיתנדבו יקבלו השלמה למלגת הלימודים.
הסטודנטים יכולים לבחור להתנדב למען ניצולי שואה / משפחות נזקקות / ילדים ונוער בסיכון.

בצילום: סטודנטית בת 35, אמא לארבע ילדים מקבלת מלגת לימודים. (צילום: ג’ו מרציאנו)

בין הסטודנטים שקיבלו מלגת לימודים, היו סטודנט נכה, סטודנטים מהמגזר הערבי, הדרוזי, דתיים, סטודנט יתום ועוד סטודנטים עם קשיים בתשלום הלימודים.

העמותה שמחה לעזור לסטודנטים בישראל כי הם הדור הבא של מדינת ישראל וחשוב לנו שיותר סטודנטים יסיימו את לימודם לטובת כולם.

טלר זיגפריד, ניצול שואה שחיי כיום בבית החם לניצולי שואה של עמותת יד עזר לחבר, מספר על הזוועות שעבר בתקופת השואה ועל הרגעים היפים בבית החם.

]]> http://www.yadezer.org.il/?feed=rss2&p=1120 0 http://www.yadezer.org.il/?p=1119 http://www.yadezer.org.il/?p=1119#comments Mon, 25 Mar 2013 13:36:37 +0000 admin http://www.yadezer.org.il/?p=1119

ליאה שלק, ניצולת שואה שחייה כיום בבית החם לניצולי שואה של עמותת יד עזר לחבר, מספרת על הזוועות שעברה בתקופת השואה ועל הרגעים היפים בבית החם.

]]> http://www.yadezer.org.il/?feed=rss2&p=1119 0 http://www.yadezer.org.il/?p=1118 http://www.yadezer.org.il/?p=1118#comments Mon, 25 Mar 2013 13:34:18 +0000 admin http://www.yadezer.org.il/?p=1118

שרה זמיר, ניצולת שואה שחייה כיום בבית החם לניצולי שואה של עמותת יד עזר לחבר, מספרת על הזוועות שעברה בתקופת השואה ועל הרגעים היפים בבית החם.

]]> http://www.yadezer.org.il/?feed=rss2&p=1118 0 http://www.yadezer.org.il/?p=1117 http://www.yadezer.org.il/?p=1117#comments Mon, 25 Mar 2013 13:32:02 +0000 admin http://www.yadezer.org.il/?p=1117

מוטקה ליבר, ניצול שואה שחיי כיום בבית החם לניצולי שואה של עמותת יד עזר לחבר, מספר על הזוועות שעבר בתקופת השואה ועל הרגעים היפים בבית החם.

]]> http://www.yadezer.org.il/?feed=rss2&p=1117 0 http://www.yadezer.org.il/?p=1116 http://www.yadezer.org.il/?p=1116#comments Mon, 25 Mar 2013 13:27:30 +0000 admin http://www.yadezer.org.il/?p=1116

יעקב הובר, ניצול שואה שחיי כיום בבית החם לניצולי שואה של עמותת יד עזר לחבר, מספר על הזוועות שעבר בתקופת השואה ועל הרגעים היפים בבית החם.

]]> http://www.yadezer.org.il/?feed=rss2&p=1116 0